מה גרם לעשרות אלפי גיימרים לצעוק ‘סלפי!’ — ואיך זה שירת את סמסונג

הקשב הממוצע לפרסומת: 6 שניות.

הקשב לפרסומת של סמסונג ברובלוקס: 10 דקות. פי 100. זה בלוג פוסט על קמפיין שהובלנו עם סמסונג ישראל, אבל יותר מזה, זה פוסט על שינוי פרדיגמה בשוק שצומח מהר, וחייב להסתגל מהר.

קצת רקע: בשנה האחרונה יותר ויותר מותגים בישראל מגלים את עולמות הגיימינג. וזה לא מקרי. מדובר באוקיינוס כחול, אפשרות להגיע לקהלים ממוקדים ומעורבים, עם זמני חשיפה שנראים כמו חלום למי שמגיע מעולמות המרקטינג המסורתי. (נסו לחשוב כמה זמן Attention למותג וכמה זמן Engagement היה מעיף לכם את הפוני, תכף ניגע במספרים).

אבל הקטע הוא שגם ב-2025 רוב המותגים עדיין שואלים את עצמם את השאלות הלא נכונות: “איפה נשים באנר?”  / “כמה חשיפות נביא?” / “על איזו פרסומת וידאו לא ידלגו?” סמסונג ניגשו לזה אחרת. אז איך בכלל ניגשים “לעשות קמפיין בגיימינג”?

קודם כל, מבינים שצריך לנצל עד הסוף את האפשרויות של ה-3D, החוויה וה-mindset בו הקהל שם נמצא. בגיימינג המטרה היא לבלות זמן ארוך בפלטפורמה, סטייטאוףמיינד של הנאה וחוויה ו-100% ריכוז. בגלל זה חשוב שהשחקנים יהנו ויחוו מקסימום כיף בזמן הקמפיין. שיעצים את חווית המשחק שלהם.

אז במקום לכתוב או להראות את המסר- בנינו חוויה שתטמיע את המסר דרך חוויה, ולא ניסינו למזער את ההפרעה של התוכן, אלא הפכנו את עצם ה-Engagement עם המותג- לחלק הכיפי. הבנו שהמצלמה היא הפיצ’ר שהכי חשוב למותג להדגיש, ושם שמנו את הפוקוס. יצרנו פיצ’ר שלא היה קיים קודם במשחק: מערכת של מדבקות דיגיטליות (“סטיקרים”) שהשחקנים יכלו לעצב ולשלוח אחד לשני אחרי אחרי שצילמו סלפי עם ה-S25.

נוצר באזז מיידי. עשרות אלפי שחקנים התחילו להשתמש במונחים “סלפי” “בוא נעשה סלפי” “שלח לי סטיקר”. השחקנים אימצו בהתלהבות את הפיצ’ר הזה. מבחינתם, המושג “סלפי” הפך להיות שייך ל-S25.

בקמפיין הזה היה לנו חשוב למדוד:

• כמה זמן שחקנים מבלים עם התוכן?
• איזה שיחות זה מעורר?
• מתי המסר של המותג הופך להיות חלק מהחוויה? 3 שבועות לתוך הקמפיין ראינו:

• 825,000 אינטראקציות עם המצלמה
• 500,000+ שחקנים שנחשפו
• 23% חדירה לקהל היעד שלנו (Gen Z ו-Alpha)
• מעל ל-10 דקות (!) שהשחקנים השתמשו במוצר (דיגיטלי אמנם, אבל הם עשו סלפי עם גלקסי S25).

המהלך הזה הוא לא רק קמפיין, אלא דוגמא לדרך בה מותגים יכולים להשפיע דרך גיימינג.

גיימינג כזירת פרסום, הוא לא עוד ערוץ מדיה. מדובר בעולם תוכן עשיר שדורש הבנה עמוקה של קהלים, קהילות והתנהגות משתמשים (במקרה הזה, גיימרים ישראליים, Gen Z + Gen Alpha). אני מאמין שפרסום בגיימינג הוא לא טרנד, ודרוש פה שינוי תרבותי בהתייחסות אליו ובמינוף שלו- קריאייטיבית ושיווקית. מדובר בשדה חדש יחסית, אינטגרציה של תוכן ממותג, אבל מותגים שיעשו את זה נכון- ירוויחו. והמשימה של כל מנהלי השיווק שעושים או יעשו קמפיינים בגיימינג, היא לגשר בין מותגים לעולמות האלה בדרך הטובה ביותר.